1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת אורית יעקבס; בל' 19454-01-11). בפסק הדין, קיבל בית הדין האזורי בחלקו את ערעור המבקש על החלטת הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) מיום 14.12.11 (להלן גם:
הוועדה).בהחלטתה קבעה הוועדה, כי למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 34(ב) (הפרעות פסיכונוירוטיות) שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן:
התקנות), בתחולה מיום 1.1.10. כבר בפתח הדברים יאמר כי בקשת המבקש שלפניי סבה אך על קביעותיו של בית הדין האזורי בדבר מצבו האורטופדי.
2. המבקש נפגע ביום 18.4.08 בגבו ובראשו לאחר שנפל ממקום גבוה באתר בנייה בו עבד, ופגיעתו הוכרה כתאונה בעבודה. בין היתר, הכיר המשיב בשבר בזיז רוחבי 4L-1L בעמוד השדרה של המבקש. ביום 24.3.09 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון למבקש אחוזי נכות זמנית. כמו כן נקבעה לו נכות אורטופדית יציבה בשיעור "
5% לפי סעיף ליקוי 37(9) לתקנות, על שבר בזיז רוחבי 2
L
ו-5% בגין אותו סעיף על שבר בזיז רוחבי 4
L
שאינם מחוברים, מ 1.4.09." המבקש הגיש ערר על החלטה זו, בו ביקש להגדיל את הנכות האורטופדית הצמיתה. הוועדה התכנסה בעניינו של המבקש ביום 13.12.09 וקבעה כי "
מבחינה אורטופדית- אין כיום כל הגבלה לא בצוואר ולא בכתפיים ולא ע"ש מותני אמנם עבר שבר בזיז רוחבי
4
L
-1
L
אך הדבר לא מזכה בנכות על פי תקנות המל"ל סעיף 37(9)". ביום 18.7.10 התכנסה הוועדה לסכם את הדיון בעניינו של המבקש וקבעה, כי "
בהמשך לישיבה הקודמת מבחינה אורטופדית וא.א.ג הועדה דוחה את הערר. הוועדה קובעת נכות זמנית כמפורט מעבר לדף הכוללת נכות בתחום האורטופדי והנפשי (צמיתה) ואורולוג
י". אחוזי הנכות הזמנית שנקבעו למבקש צוינו מבלי שנכתב דבר על דרגת נכות יציבה. בתום תקופת הזמניות נבדק המבקש פעם נוספת על ידי הוועדה הרפואית מדרג ראשון, ונקבעה לו דרגת נכות יציבה בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 34(ב) שבתוספת לתקנות, בלבד. על כך הגיש המבקש ערר לוועדה. המבקש נבדק על ידי הוועדה ביום 10.8.11. ממצאי הבדיקה פורטו בפרוטוקול הוועדה, כדלקמן:
"
אין ספזם בשרירי הגב, אין רגישות לניקוש לאורך החוליות. כח שרירי שמור בגפיים תחתונות
SLR
שלילי דו צדדי. תנועות הגב: יישור מלא, כיפוף
°
80 הטייה לצדדים
°
30 לכל צד. ללא הגבלה בתנועות סיבוביות של הגב. לפי סי-טי עמ"ש מותני מתאריך 11.2.09 כשנה לאחר החבלה בלט דיסק קל 3
L
-2
L
- 5
L
חוליות מעקב היצרות גרמית עקב שינויים ניווניים בגובה
L3
עדות לשברים בזיזים רוחביים
4
L
-2
L
מש"מ ו-
L1
ו-3
L
. אין עדות לפגיעה בגופי החוליות או בזיזים ספינוזים."
בסעיף הסיכום והמסקנות קבעה הוועדה, כדלקמן:
"
הועדה לא מצאה הגבלה בגב תחתון וגם לא סימני גירוי שורשי ועל כך אין נכות. השברים בזיזים רוחביים בחוליות המותניות שצוינו בסיטי לא מקנים אחוזי נכות על פי תקנות המל"ל. לציין שאין שברים בגופי החוליות או בזיזים ספינוזים."
לאור זאת ולאחר קבלת חוות דעתה של ועדת רשות לעניין תקנה 15, קבעה הוועדה ביום 14.12.11 כי למבקש דרגת נכות בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 34(ב) שבתוספת לתקנות. על כך הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי.
3. ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה סב על שלושה צירים: התחום הנוירולוגי, התחום האורטופדי והפעלת תקנה 15. לעניין מצבו האורטופדי טען המבקש בפני בית הדין האזורי, כי יש לקבוע לו דרגת נכות יציבה בגין שברים בעמוד השדרה הגבי. לגישתו, קיימת קביעה חלוטה של ועדה רפואית לעררים מיום 18.7.10 לפיה נקבעה לו דרגת נכות יציבה בשיעור 5% בגין שברים בעמוד השדרה התחתון. כמו כן היה על הוועדה לקבוע לו אחוזי נכות מותאמת לפי תקנה 14 לתקנות.
4. בית הדין האזורי דחה את טענותיו של המבקש בקובעו, כי מעיון בפרוטוקול הוועדה מיום 18.7.10 עולה שלמבקש לא נקבעה דרגת נכות יציבה, אלא נכויות זמניות בלבד. בית הדין האזורי הוסיף, כי "
אומנם באותו פרוטוקול נרשם שהוועדה כביכול קובעת נכות צמיתה, אולם בסעיף 30 לפרוטוקול רואים בבירור שאותה קביעה נמחקה. ברי אם כן שמדובר ברישום שבטעות ולכן לא מצאתי כי ניתן להיבנות ממנו, כאשר ניתן ללמוד על אותה טעות, כטענת ב"כ המשיב, גם מדיון אותה וועדה בישיבתה הקודמת מיום 13.12.09, שם נרשם 'עבר שבר רוחבי
L4-L2
אך הדבר לא מזכה בנכות ע"פ תקנות המל"ל סעיף 37(9)'." כמו כן נדחתה טענתו של המבקש כי על הוועדה היה לקבוע לו נכות מותאמת, משום שהוועדה קבעה כי לא קיימת הגבלה בעמוד השדרה כולל "
בתנועות סיבוביות", ו"
שאין שברים בגופי החוליות או בזיזים ספינוזים". קביעות אלה אינן מקנות דרגת נכות בהתאם לתקנות, ולא נפלה בהן טעות משפטית המצדיקה להתערב בהן. כמו כן נדחו טענות המבקש בנוגע לתקנה 15, מן הטעם שהירידה בהכנסותיו אינה משמעותית וכי הוא מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת.
עם זאת הורה בית הדין האזורי על החזרת עניינו של המבקש לוועדה, על מנת שתתייחס מחדש למצבו הרפואי של המבקש בתחום הנוירולוגי, כאמור בסעיף 5 לפסק דינו.
5. בתמצית טוען המבקש בבקשתו, כי ביום 18.7.10 נקבעה לו דרגת נכות אורטופדית יציבה בשיעור 5%. לגישתו, "
ועדות הקובעות נכות זמנית הכוללת בתוכה נכות צמיתה, מציינות את שיעור הנכות אך ורק בסעיף 34 (נכות זמנית) ולא בסעיף 35 (נכות צמיתה) לפרוטוקול." לראיה, לא צוינה גם דרגת הנכות הנפשית היציבה שנקבעה למבקש באותו מועד. כמו כן מן הראוי שעניינו יוחזר לוועדה על מנת שתתייחס לאפשרות של הפעלת תקנה 14 בעניינו, לאור קיומם של שברים בזיזי החוליות ולאור טענותיו הנתמכות במסמכים רפואיים על כאבים בעמוד השדרה.
6. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקולי הוועדה הרפואית לעררים מיום 10.8.11 ומיום 14.12.11 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי מתבקשת תגובת המוסד לביטוח לאומי לשאלה מדוע לא יוחזר עניינו של המבקש אל הוועדה הרפואית לעררים
באותו הרכב, על מנת שתתייחס פעם נוספת למצבו האורטופדי של המבקש. הוועדה תבהיר מהו מצבו הרפואי של המבקש והאם הוא סובל משברים בעמוד השדרה. לאור זאת ובשים לב לקביעות קודמות בעניינו של המבקש, תקבע הוועדה האם יש לקבוע למבקש דרגת נכות יציבה, על פי סעיף מסעיפי הליקויים שבתוספת לתקנות או על פי סעיף ליקוי מותאם. בהתאם תפרט הוועדה האם שבר בזיז רוחבי הינו "
שבר של גוף חוליה שהתרפא" כאמור בסעיף ליקוי 37(8) שבתוספת לתקנות, והאם ניתן לקבוע בעדו סעיף ליקוי מותאם. הוועדה תנמק את החלטתה, כך שגם מי שאין מקצועו בתחום הרפואה יוכל לרדת לסוף דעתה.
7. התייחסות הוועדה מתבקשת כאמור נוכח אי-הבהירות העולה מן הפרוטוקולים השונים בעניינו של המבקש. כך, ומשום שנדחה ערר המבקש על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון, לא ברור האם בישיבת הוועדה מיום 18.7.10 נקבעה למבקש דרגת נכות אורטופדית יציבה והאם שיעור הנכות היציבה שנקבע על ידי הוועדה הרפואית מדרג ראשון בישיבתה מיום 24.3.09 נותר על כנו. כמו כן קבעה הוועדה ביום 10.8.11 כי "
השברים בזיזים רוחביים בחוליות המותניות שצוינו בסיטי לא מקנים אחוזי נכות על פי תקנות המל"ל. לציין שאין שברים בגופי החוליות או בזיזים ספינוזים." ואולם, אין הוועדה מתייחסת לאפשרות לקבוע סעיף ליקוי מותאם למבקש. כמו כן, אין הוועדה מסבירה את הבחנתה בין שבר בגוף החוליה, שבר בזיזים ספינוזים ושבר בזיזים הרוחביים בחוליות המותניות, ומדוע, לכאורה, מזכים אך שני הסוגים הראשונים בדרגת נכות יציבה.
8. המוסד לביטוח לאומי יגיש תגובתו לשאלה כפי שפורטה בסעיף 6 לעיל עד ולא יאוחר מיום
5.12.12.
ניתנה היום, כ"ב בחשוון, תשע"ג
(7 בנובמבר, 2012
) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.